פסק-דין בתיק ת"ק 003970/03

התובעת היתה השוכרת של חנות בת 21 מ"ר הנמצאת ברח' ההסתדרות 11 אזור.

הנתבעים הינם המשכירים של החנות.

חוזה השכירות בין הצדדים נכרת ביום 4.7.02 והיה למשך שנה עם אופציה להארכה ל 48 חודש.

בהתאם לסעיף 7.3 להסכם השכירות רשאי השוכר להפסיק ולבטל את ההסכם בהודעה בכתב של 60 יום מראש.

דמי השכירות היו 400 $ לחודש, לששת החודשים הראשונים ולאחר מכן 450 $.

בנוסף התחייבה השוכרת לשאת בכל תשלומי המסים וההוצאות החלים על המושכר בתקופת השכירות (ראה סעיף 9 להסכם השכירות).

לטענת התובעת ביום 1.12.02 הודיעה למשכיר (באמצעותו ובאמצעות אחיו אבי), כי היא מבקשת לעזוב את המושכר בתום 60 יום דהיינו ב 1.2.03, וכך עשתה לטענתה.

לטענת התובעת בתום תקופת השכירות נותרו הנתבעים חבים לה 312 ש"ח  (הפרשי שער),  556 ש"ח (שירותי גיהוץ וכביסה), ובנוסף עתרה התובעת כי הנתבע 2 ישיב לידה את חמשת השיקים שילמה מראש עבור תקופת השכירות וכמו כן התלוננה התובעת, כי היא ממשיכה להיות מחויבת בגין חיובי הארנונה, למרות שעזבה את הנכס והוא הושכר לצד ג' אחר, החל מחודש פברואר 2003

הנתבע לא רק שדחה את טענותיה של התובעת, אלא טען כי נותרה חבה לו כספים רבים ולפיכך הגיש תביעה שכנגד ביום 15.6.03.

הנתבע טען כי התובעת הודיעה לו רק ביום 29.1.03 על כוונתה להפסיק את הסכם השכירות, ולא רק שלא עשתה זאת בכתב כנדרש בהסכם, אלא שהיא נותרה חייבת לו את דמי השכירות בגין חודשיים אלו, דהיינו בגין החודשים פברואר מרץ 2003 ואת כל המסים וההוצאות החלים על השוכר בהתאם לחוזה השכירות. התביעה הנגדית הסתכמה בסך של 8,510 ש"ח.

ביום 16.7.03 התקיים דיון לפני ומטבע הדברים, והמחלוקת הנטושהבין הצדדים נסבה בעיקר סביב המועד בו הודיעה התובעת לנתבע על כוונתה להפסיק את חוזה השכירות. בסופו של דבר סוכם בין הצדדים כי שני הצדדים יבדקו בפוליגרף, ותוצאות בדיקת הפוליגרף יכריעו את התביעה כאשר מחד עמדה גרסת התובעת, כי מסרה לתובע מר חזן יורם ביום 1.12.02 את המכתב על רצונה להפסיק את חוזה השכירות בתוך 60 יום, ואילו גרסתו של מר חזן יורם היתה כי הוא קיבל הודעה בע"פ מהתובעת רק ביום 29.1.03. בהתאם ניתנה על ידי החלטה באותו היום ומיניתי את מכון הפוליגרף לביצוע הבדיקה.

לא חלף זמן רב ועוד באותו יום, שלחה התובעת פקס לביהמ"ש כי היא רוצה שגם אחיו של הנתבע יעבור את בדיקת הפוליגרף. לתנאי חדש זה לא הסכים הנתבע ובנסיבות אלו הריתי על דיון בנוכחות כל הצדדים היום בפני.

שמעתי את טענות הצדדים האחד כלפי משנהו ואף נעתרתי לבקשת דחיה לפי בקשת התובעת, אלא שאז ניסו בעלה של התובעת והנתבע להגיע להסדר, וכשבסופו של דבר לא הצליחו להגיע להסדר הסמיכו אותי לפסוק בפשרה בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט תשמ"ד - 1984 .

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהגישו הצדדים, שמעתי את טענותיהם בישיבות בית המשפט, ובהתאם לסמכות שניתנה לי ע"י הצדדים, ולסילוק סופי ומוחלט של תביעות הצדדים האחד כלפי משנהו ובין היתר תביעות הצדדים המפורטות בכתבי הטענות שבתיק זה הריני קובע:

א.         אני מחייב את מר יורם חזן להחזיר לידי התובעת את חמשת השיקים ע"ס 2,570 ש"ח

כ"א מבנק הפועלים לתאריכים 1.2.03,1.3.03, 1.4.03, 1.5.03, 1.6.03 (להלן: "השיקים").

            השיקים ימסרו כנגד קבלת ההמחאות המפורטות בסעיף ב.

ב.          אני מחייב את הגב' כלנית דוד לשלם למר יורם חזן ו/או למרי חזן סך כולל וסופי של 1,800 ש"ח (להלן: "הסכום").

הסכום ישולם ע"י הגב' כלנית דוד בשלוש המחאות שוות ורצופות, שהראשונה בהן למועד 14 יום לאחר קבלת השיקים לידיה, ושתי ההמחאות האחרות לאותו יום החודש ובחודשיים שלאחר מכן ( להלן ולעיל: "ההמחאות").